#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. למסקנא למה הוצרך 'עליה'? (ח. - ח:)	"א. לנשא מת ומת ואח""כ נשא חי, דהו""א דהואיל ואישתרי איסור אשת אח המוקדם הותר גם איסור אחות אשה המאוחר, קמ""ל.<br>ב. שלא נקיש כל עריות לאשת אח שיתייבמו אלא שנקישם לאחות אשה שלא יתייבמו.<br>ג. להתיר צרת ערוה שלא במקום מצוה.<br>ד. [לרבי לקמן ט,א שאין ב""ד מביאים פר העלם דבר אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.]"	יבמות ח. - ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כח. מנין שצרת ערוה מותרת שלא במקום מצוה? (ח. - ח:)	לרבי דמצי למיכתב ולקח לו לאשה וייבם וכתיב ולקחה לו לאשה ויבמה, ומריבויא דקרא יתירא דויבמה דרשינן דבמקום מצוה הוא דאמינא לך מיעוטא דולקחה דמיעט צרה, אבל שלא במקום מצוה כגון צרת בתו מנכרי שריא. לרבא דבמקום עליה הוא דכתיב לצרור לאסור צרה, שלא במקום עליה שריא.	יבמות ח. - ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. מדוע אין לדרוש אשה אל אחותה לא תקח לצרור לא היא ולא צרתה שלא במקום עליה אבל במקום עליה שתיהן מותרות? (ח:)	"דא""כ אין במה להעמיד את הפסוק לגלות ערותה, דמשמע דחדא הוא דאסירא, דאי במקום מצוה שתיהן מותרות ואי שלא במקום מצוה שתיהן אסורות."	יבמות ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. אלו שלש דרשות דורשים רבנן מויבמה וכיצד ניתן לדרוש שלשתן?<br>(תוס' ח:)	"כתבו התוס' (ד""ה ויבמה) שדורשים דביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרים בה. דמיבם בעל כרחה. ודעדיין יבומין הראשונים עליה. ודורשים שלש דרשות מיבם ויבם ויבמה."	יבמות תוס' ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא. אין חייבין בי""ד אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. מה בא למעט? (תוס' ח:)"	"כתבו התוס' (ד""ה אין) שזדונו כרת בא למעט חייבי לאוין. ושגגתו חטאת בא למעט פסח ומילה שאין בהם חטאת. ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שזדונו כרת למעוטי מגפף ומנשק. ושגגתו חטאת למעוטי דבר שאין בו מעשה."	יבמות תוס' ח:		
